היתרונות של אגדה
- ייחודיות. סגנון אמנותי-נוסטלגי לא משעמם.
- סדרות ייצור קטנות מכל דגם.
- גוונים מעושנים בשיטה מסורתית בעלי "אור-פנימי".
- בדים טבעיים קלילים ומאווררים.
- הבגד שומר על צורה ומראה בטיפול נכון ולא מסובך גם לזמן רב.
- גזרות נוחות וחופשיות. הבגד לא נצמד לגוף.
- בשל סגנונו המיוחד, הבגד הוא רב שימושי: לעבודה, לבילוי, לאירועים ולאירוח. הדבר נכון לרוב הדגמים, לא לכולם.
- הבגד מתאים לנסיעות: קל משקל ומתיישר בקלות מתוך המזוודה.
- הטוניקות המכופתרות יכולות לשמש גם כעליוניות במצב פתוח.
- שימוש בגומי רך לחצאיות, מכנסיים וברמודים.
- הבגד מקרין הרגשה של ידידותיות, פשטות ונונשלנטיות.
המגרעות של אגדה
- בגלל השימוש בבדים טבעיים וסדרות ייצור קטנות, הבגד יקר יחסית. לדוגמא, טוניקות למידות גדולות, מחירן כ-120-150 ש"ח ללקוחה.
- הבגדים מיוצרים במתפרות משפחתיות קטנות ולכן יש מחסור כרוני בסחורה, לעתים תתקשי להשיג את הגוון או המידה המתאימה לך.
- בעיות יציבות צבע בצבעי הבטיק, הטיי-דיי והצביעות הידניות. דבר המחייב תשומת לב בכביסה. היו כמה מקרים ששילוב בין בגד לבן וחולצה צבועה גרמו לצללית צבע על הלבן. למרות מאמציי אינני מצליח לשפר נושא זה בשל הפרוצדורה של הצביעה. למשל, גוון טורקיז אנו מפיקים מקורוזיה של נחושת, וגוונים אחרים מצמחים, ואיננו מצליחים להגיע לעמידות הכימית-תעשייתית. הבעיה כמעט לא קיימת בבדים המודפסים וברוב הבדים בעלי הצבע האחיד.
- הסגנון הוא לא "טרנדי", "עכשווי", ולא כולן מרגישות נוח בדבר. מהניסיון שלי יש נשים "מכורות" לסגנון, יש כאלה שקונות פריטים בודדים להזדמנויות מיוחדות ויש כאלה ש"נרתעות מהסגנון".
- חולצות מסוימות, בייחוד לבנות עם רקמה או תחרה, דורשות גיהוץ קל (על צד הפוך).
